החלטה בתיק מ"ת 15819-07-13 - פסקדין

1.         זוהי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו, על רקע כתב האישום המייחס לו לכאורה ביצוע עבירות של מעשה מגונה ותקיפה בנסיבות מחמירות בהתאם לסעיפים 348(ב) ו-382(א) + 380 לחוק העונשין.

2.         בתמצית - נטען, כי בתאריך 06.06.2013, בסמוך לשעה 12:00, סמוך לביתו של המשיב בפזורת אלהואשלה, הבחין המשיב ב.א. קטין יליד 2003 (להלן: " המתלונן"), התקרב אליו, אחז בצווארו ומשך אותו בכוח לכיוון סככה הסמוכה לביתו (להלן: "הסככה"), הפשיל את מכנסיו ואת תחתוניו שלו ושל המתלונן והצמיד את איבר מינו לגופו של המתלונן מאחור באזור הישבן והרגליים, וזאת לשם גירוי או סיפוק מיני.

            בהמשך ובמעמד המתואר, הגיע לסככה דודו של המתלונן - מ.ה. קטין יליד 1997 (להלן: "מ.ה.") ושחרר את המתלונן מאחיזתו של המשיב. עוד באותו מעמד, הגיע אחיו של המשיב עקרם (להלן: "עקרם"). מיד לאחר מכן, בעקבות האירוע שתואר לעיל, התפתח דין ודברים בין המשיב לבין מ.ה., במהלכו הרים המשיב אבן במטרה להכות באמצעותה את מ.ה. מ.ה. הצליח להוציא את האבן מידו של המשיב. המשיב ואחיו עקרם תקפו בצוותא חדא את מ.ה. בכך שהפילו אותו על הארץ והכו אותו בכל חלקי גופו.

3.         בהעדר מחלוקת בדבר קיומן של ראיות לכאורה וכן קיומה של עילת מעצר, ובהתאם למצוות המחוקק בסעיף 21 ב' לחסד"פ, הופנה המשיב לקבלת תסקיר מעצר של שירות המבחן, וכן לפסיכיאטר המחוזי לקבלת חוות-דעת בנוגע לשאלת כשירותו ואחריותו של המשיב לעמוד לדין.

4.         חוות דעת פסיכיאטרית משלימה מיום 14.08.2013 - בה צוין, כי: "במשך ההסתכלות במחלקתנו הגענו למסקנה שהנבדק אינו לוקה במחלה נפשית כלשהי, אלא מדובר בבעל פיגור שכלי, עם חוסר ידע כללי. בנוגע לאמור בחוות דעתנו מיום 05.08.2013. אכן כתוב כי: "לא התמצא בהליכים המשפטיים ובתפקידי בעלי הדין", אך זאת עקב חוסר ידע בסיסי ולא מכיוון שלוקה במחלה נפשית כלשהי. לדעתנו, יש להפנות את הנבדק לקבלת חוות-דעת נוספת מטעם הועדה לאבחון האדם המפגר.

5.         הודעת הועדה לאבחון האדם המפגר מיום 17.09.2013 - נמסר, כי הועדה תתכנס בעניינו של המשיב בתאריך 21.10.2013.

6.         תסקיר שירות המבחן הראשון מיום 30.07.2013 -

            מהתסקיר עולה, כי המשיב בן 18.5, נמנה למשפחה בת 13 נפשות, אביו נשוי לשתי נשים, מתגוררים בשבט אלהואשלה - פזורת דימונה. לדבריו, סיים 12 שנות לימוד, אך איננו יודע קרוא וכתוב. מגיל קטן הוא משמש כרועה צאן, בעברו סבל מבעיות בכבד ובלב.

            התרשמות שירות המבחן -

שירות המבחן התרשם מבחור צעיר, בעל אישיות חלשה וילדותית, בעל יכולות קוגניטיביות דלות, מתקשה בביטוי מילולי ובביטוי רגשי. מתקשה להתמודד עם מעצרו, בעיקר ברמה הרגשית. זהו עבורו מעצרו הראשון בחייו.

            באשר להתפתחות המינית - שירות המבחן מציין, כי המשיב הציג בפניהם בורות בסיסית בהקשר למין. ציין, כי מעולם לא דיברו איתו על מין. אינו יודע כיצד באים ילדים לעולם, שלל מחשבות על מין וקיומם של דחפים מיניים, לדבריו מעולם לא קיים יחסי מין ושלל פגיעה מינית. כמו כן, מעולם לא צפה בסרטים פורנוגרפיים. שלל משיכה לקטינים ומשיכה מינית בכלל גם לנשים. שירות המבחן מתרשם מבורות אשר משקפת תפיסה של ילד ולא תפיסה של בן אדם בוגר. שירות המבחן מתקשה להעריך את דחפיו המיניים. יחד עם זאת, מציין, כי לא עלו אינדיקטורים לסטייה מינית מובחנת.

            הערכת המסוכנות -

            שירות המבחן סבור, כי על רקע גילו הצעיר, אישיותו הילדותית, דפוסי אישיותו המאופיינים בבחור חלש, בעל יכולות קוגניטיביות דלות, המתקשה בביטוי מילולי ורגשי, מתקשה להתנהל באופן עצמאי, היכולת התפקודית שלו עם מגבלות, משפחתו וסביבתו, מתייחסות אליו למרות גילו הבוגר, אל ילד. קשייו לזהות בעייתיות כלשהי בחייו - כל אלו אינם מאפשרים לשירות המבחן לשלול קיומה של רמת סיכון עוברת חוק. עוד מציין שירות המבחן, כי קשייו של המשיב לשהות במסגרת המעצר נכון הוא לבחון חלופה שתהא מרוחקת מסביבתו הטבעית של המשיב.

            חלופות המעצר שנבחנו -

            בשלושת התסקירים שגובשו בעניינו של המשיב, נבחנו ארבע חלופות. הראשונה בבית אחיו בשבט אלהואשלה, אשר נפסלה על ידי שירות המבחן, בעיקר בשל קרבתה למקום  מגוריהם של המתלוננים. השנייה בפזורת חורה גם היא נפסלה, בשל העדר תשתיות להתקנת אזוק אלקטרוני. השלישית בעיר רהט אצל חברת המשפחה הגב' אבו אלחסן עריפה, בת 51, אלמנה. גם חלופה זו נפסלה, בשל היותה נעדרת דמות גברית לצד הערבה העיקרית. כמו כן, קושי להבטיח אי הגעתם של קטינים (נכדים של הערבה) לכתובת החלופה. הרביעית - בדמות מעצר בית בדירה שכורה בשכונה ג' בבאר-שבע, בפיקוחם של בני הזוג אלהואשלה יונס וזאיידה. בני הזוג ללא ילדים, נורמטיביים. שירות המבחן התרשם מערבים אחראיים, אשר מביעים נכונות רבה לסייע למשיב.

            שירות המבחן בתסקירו האחרון מיום 02.10.2013, מציין, כי בני הזוג אלהואשלה יונס וזאיידה, נבחנו בעבר כחלופה, אם כי, לא הומלצו בשל העדר תשתיות באזור מגוריהם להתקנת אזוק אלקטרוני. חרף זאת, מציין שירות המבחן, כי היה וישקול בית המשפט לשחרר לחלופה המוצעת, מומלץ לעבות את החלופה באזוק אלקטרוני והפקדה כספית משמעותית וכן איסור כניסת קטינים לכתובת החלופה.

7.         בפניי התייצבו בני הזוג יונס וזאיידה אלהואשלה - יונס בן 40, גיסו של המשיב, מתקיים מדמי אבטלה, רעייתו עקרת בית. הערבים הביעו את נכונותם והסכמתם לשמש חלופת מעצר עבור המשיב ולפקח עליו לסירוגין. הערבים כה מגויסים לסייע למשיב, עד כדי כך ששכרו דירת מגורים בבאר-שבע כדי לאפשר התקנת אזוק אלקטרוני, כפי שהומלץ על ידי שירות המבחן. הערבים מסרו, כי הם מודעים, כי ההליכים המשפטיים עתידים להתמשך וחרף זאת הם נכונים וערוכים למצב כזה.

            התרשמותי מהערבים הייתה חיובית מאוד כפי שהתרשם גם שירות המבחן, כאנשים אחראיים, המסוגלים למלא התחייבותם כערבים וכמפקחים עבור המשיב, וכן להציב גבולות להתנהגותו.

8.         ב"כ המשיב עותר לאמץ את המלצת שירות המבחן ולשחרר את המשיב לחלופה שנבחנה, וזאת מהטעמים המפורטים בתסקיר שירות המבחן. עוד עמד ב"כ המשיב על גילו הצעיר של המשיב, עברו הנקי. מגבלותיו כמפורט בחוות הדעת הפסיכיאטרית ובתסקיר שירות המבחן. עוד נטען, כי המשך מעצרו של המשיב עד לקבלת חוות הדעת של הועדה לאבחון האדם המפגר, תסב נזק בלתי מידתי למשיב על רקע אישיותו הדלה והחלשה. עוד עמד ב"כ המשיב על העובדה, כי מדובר במשיב שעצור לראשונה בחייו למעלה משלושה חודשים, עובדה שיש בה בפני עצמה להציב גבולות חיצוניים עבור המשיב. עוד עמד ב"כ המשיב על מנגנון החלופה המורכב מפיקוח אנושי ואלקטרוני, וכן על המרחק הגיאוגרפי הרב של כתובת החלופה ממקום מגורי המתלוננים.